ישראל היא אחת המדינות עם אחוזי לידות מרובות (תאומים ויותר) הגבוהים בעולם. לפני עידן טיפולי הפוריות הייתה שכיחות של לידת תאומים בעולם, אחת לשמונים לידות ואילו בשנים האחרונות עלתה שכיחות לידות אלה בארץ ב30% ובשנת 2003 נולדו בישראל כ-6500 תאומים ושלישיות.
מאז ומתמיד מעוררת התאומות תשומת לב והתייחסות מיוחדת בקרב בני האדם. היא זוכה להתייחסות גדושת אמונות, אגדות ומיתוסים בעלי גוון חיובי או שלילי, אך לעולם אין נשארים אדישים למולה: היו שייחסו לתאומים סגולות על-טבעיות כגון כושר ריפוי, הענקת פריון והגברת גשמים ומאידך, במקומות אחרים היו ללידת תאומים קונוטציות שליליות ואפילו מסוכנות, כגון ביטוי לגילוי עריות במשפחה, או לחוסר נאמנותה של האם היולדת.
אגדות וסיפורים, העוסקים ביחסי קנאה בין תאומים, שבהם האחד נתפס כמקור הטוב המוחלט והשני כמקור הרע והשלילי, חוזרים שוב ושוב במיתולוגיה ובהיסטוריה האנושית. מיתוסים נוסח קין והבל, או יעקב ועשו שכיחים בתרבויות ובדתות שונות. אף מיתוסים על יחסי מין וגילוי עריות בין תאומים בן ובת מצויים בלא מעט דתות ואמונות.
בין השאר, אחד הנושאים שיוחסו לתאומים הוא תקשורת על טבעית שהתפתחה בין התאומים לבין עצמם. הביטוי "נפש תאומה" מתייחס לפנטזיה לגבי קיומה של דמות בעולם, הדומה במהותה דמיון עמוק לאדם, כך שיש הרמוניה, הבנה וזרימה מוחלטות. התקשורת עצמה, הן בספרות והן בקולנוע, אהבה תמיד להדגיש את הדמיון, הזהות ואת הקושי להבחין בין התאומים. סיפורים כמו בן המלך והעני, שלמה המלך ושלמי הסנדלר, או אורה הכפולה, פעלו תמיד על הדמיון הפיזי המאפשר לסביבה לטעות ולהחליף אדם אחד באדם אחר. מרי-קייט ואשלי אולסון, התאומות היפיפיות והמוכשרות, גרפו הון מעצם העובדה שהודגשה שיש שתיים כאלה בעולם. מאידך, לפעמים מנסים להציג את התמונה באופן הפוך, כאילו תאומים הם הפכים, מעין שני חצאים המשלימים ביחד את השלם, כמו בסרט שבו מככבים דני דה ויטו וארנולד שוורצנגר כזוג תאומים.
פעם, גם הורי התאומים נהגו להלביש תאומים באופן זהה, מה שרק הגביר בסביבה את הבלבול ואת תפיסת התאומים כזוג בלתי מובחן. לא הושם דגש על יצירה של "נפרדות" פסיכולוגית, כלומר, שכל ילד יגדל בפני עצמו, ולא כ"חצי של שלם". תאומים מרגע התהוותם עוד ברחם אמם נמצאים ביחד, הם נולדים יחד, מתפתחים יחד וכל הזמן רואים לנגד עיניהם את אחיהם התאום. טבעי מאד שיהיה להם יחס מיוחד אל אח שכזה, המלווה אותם באופן כה צמוד לאורך כל חייהם, אולם במצב זה עלולה להיות גם סכנה - אם כל אחד מן התאומים לא יקבל התייחסות שונה, הוא יתקשה להבחין שהוא משהו שונה ומיוחד מאחיו וכך עלולה להיווצר תלות הדדית ביניהם וחוסר תפקוד עצמאי. דוגמאות לכך אפשר לראות עוד בגיל הרך, למשל אם בזוג תאומים, אחד מהם מגלה שליטה בפעולות עדינות ואילו השני מוכשר בתנועה, עלול להיווצר מצב שהאחד גוזר, צובע ומשחיל עבור שניהם ואילו כשנדרשת פעולה של סחיבה, הרמה, דחיפה וטיפוס, מבצע זאת השני. כל עוד הם נמצאים ביחד, הם מצליחים לבצע הכל, אולם למעשה יש פעולות שכל אחד מהם נמנע מלהתנסות בהם, כי מישהו אחר עושה זאת טוב ממנו.
תאומים מכירים זה את זה מצוין, ונמצאים בדיוק באותו שלב התפתחות ונהנים פחות או יותר מאותם גירויים. הם יכולים לשקוע בקלות במשחק משותף וליצור עולם פנימי עשיר. יש לכך איכות מיוחדת במינה, אולם חשוב שזה לא יהיה כל עולמם - אם כשיחושו צורך בחברה, יפנו תמיד אל אחיהם התאום, לא יתאמנו במשחק ותקשורת גם עם ילדים אחרים, אשר אינם מכירים אותם. חשוב לתת להם הזדמנות לפתח את המיומנויות החברתיות שלהם בנפרד, כך שכל אחד יוכל להכיר חברים חדשים ולתת ביטוי לאישיות המיוחדת שלו. ישנם סיפור על תאומות זהות אשר הפכו שתיהן למתרגלות בטכניון ובין השיעורים אפשר היה לראות אותן אפילו אוכלות מאותה הצלחת. אולי זה נשמע הרמוני ונפלא, אך אולי לא עודדו כל אחת מהן לפתח עולם משלה הנפרד מזה של אחותה התאומה. דווקא גילויים של קנאה, צעקות וריבים על טריטוריה, בנוסח "זה שלי", המקשים מאד על חיי ההורים, הם ביטוי חיובי לניסיונות של כל תאום להגדיר את עצמו בנפרד.
הגישה המקובלת ביחס לתאומים היא של "שנינו ביחד וכל אחד לחוד" - טוב שיהיה ביניהם קשר ייחודי, קרוב, אולם טוב שקשר זה לא יגביל את התפתחותם והם יהיו מסוגלים להרגיש "שלמים" גם ללא האח התאום.
איך עושים את זה? הכל מתחיל בבית מהתייחסות שונה ומובחנת לכל תאום. חשוב ליצור לכל תאום מערכת של חפצים משלו, כבר מהרגע הראשון. אף שהוא עדין אינו מסוגל להבחין בכך, בהדרגה הוא לומד לזהות את הפינה הקבועה שלו, רוכש בטחון ומתוך כך לומד להכיר את עצמו ובהדרגה גם את מה שאינו שלו ושייך לאחיו התאום. נכון שזה יוצר עבור ההורים התארגנות מורכבת יותר, אך זה חשוב וחיוני ל"נפרדות". בנוסף, חשובה מאד השפה בה פונים אל התאומים - פנייה משותפת אליהם תגרום לכך שהם יתייחסו אל עצמם כאל ישות משותפת. חשוב לפנות אליהם בשמותיהם הפרטיים ואל כל אחד בנפרד, גם אם רוצים לומר להם בדיוק אותו דבר. יצירת ה"לבד" לצד ה"ביחד" היא אתגר עבור ההורים, המשפחה ואנשי החינוך שבאים במגע עם התאומים.
יש מאמרים נוספים.
סיגל לוי, פסיכולוגית קלינית בעלת קליניקה פרטית בשרון. עוסקת ב: מתן יעוץ פסיכולוגי, עזרה נפשית, תמיכה רגשית, במצבים של משבר, טראומה, מצוקה, חרדה, קושי רגשי או קושי בתחום בריאות הנפש.
טיפול פסיכולוגי פרטי, טיפול זוגי, טיפול משפחתי (פסיכותראפיה). טיפול פסיכולוגי ל מבוגרים, לנוער (גיל ההתבגרות) וכן טיפול פסיכולוגי ל ילדים (באמצעות משחק).
פסיכולוגית לתאומים ו שלישיות - טיפול פסיכולוגי לתאומים, טיפול פסיכולוגי להורי תאומים, סדנא להורי תאומים, סדנא להריון תאומים, הרצאות על תאומים.
תחומי התמחות נוספים: הדרכת הורים, טיפול פסיכולוגי ל חברי קיבוץ (קיבוצניקים), טיפול פסיכולוגי ל יוצאי קיבוץ, טיפול פסיכולוגי בפגיעה מינית.
